אני זוכרת את המפגש הראשון שלי עם שמן לבנדר. הייתי בת 16 בערך. אמא שלי נתנה לי את הבקבוקון ואמרה לי שכדאי לי לשים על פצעון בפנים. היא אמרה שהיא לא מכירה את השמן, אבל שמעה מחברה שלה שהשמן יחטא אותו ויעזור לו לעבור מהר יותר. מה לא עושה תיכוניסטית רגילה בשביל להעלים פצעון מהר יותר? שמתי טיפה ישירות על הפצע.
לא הכרתי את השמן הזה ולא ידעתי מה הוא יודע לעשות, והיה פחות מוצלח. הפצעון עבר, אבל לפני זה הרגשתי החמרה וכאב גדול ממה שהיה קודם. אולי זה היה קורה בכל מקרה ואולי לא. בכל מקרה, זה נרשם אצלי בתור מפגש לא נעים ושנים אחר כך לא הייתי מוכנה להתקרב לשמנים אתריים.
שנים אחר כך, אני יודעת שעץ התה יותר מדוייק לפעולה הזו, אבל גם לבנדר יכול לעבוד מצוין.
היכרותי השניה איתו היתה בתחילת הדרך של מיכל סבון טבעי. כמעט ולא היה לנו כסף להשקיע בחומרי גלם, אז היינו צריכים להחליט על 4 שמנים אתריים שמהם נעשה את כל השילובים לכל המוצרים. איך נדע אילו שמנים אתריים הם הכי נפוצים ואפשר לעשות איתם הכי הרבה דברים והכי הרבה שילובים שיתאימו? חיפשנו בספרות מקצועית.
מצאנו שלבנדר הוא הכי רב שימושי ומסתדר עם הכי הרבה שמנים. אז לבנדר. הבאים בתור היו עשב לימון, עץ התה ואם אני זוכרת נכון אז אקליפטוס (היה לנו סבון עם עלים של זית טחונים בריח משגע של אקליפטוס ועשב לימון). כך התחיל המסע שלי עם השמנים האתריים בכלל ועם הלבנדר בפרט.
בעבר, עד לפני כמה שנים, תמיד הייתם מוצאים אצלי שמן לבנדר בכיס או בריצ'רץ' הקטן של תיק הצד שלי. בעלי היה צוחק עליי שאני אשה של שמן אחד (בינתיים את השמן בכיס החלפתי בעץ התה, אבל עדיין שמן לבנדר הוא אחד האהובים עליי והשימושיים ביותר). עכשיו יש לי באופן קבוע לפחות בקבוקון אחד פתוח של לבנדר בסלסלה של השמנים הפתוחים במטבח. לכל מקרה שלא יהיה.
יש מלא דברים שהוא טוב עבורם ומלא דברים שאפשר לעשות איתו. אשתף אתכם כמה מהדברים שאנחנו עושים איתו בבית.
קודם כל, (כמעט) תמיד יהיה בקבוק של שמן נשא (כמו שמן שקדים נניח) עם כמות טובה של שמן לבנדר בתוכו, מונח על מדף השמנים. הוא יועיל למגוון שימושים וטוב לי שהוא זמין בשלוף.
חלק מהדברים שאנחנו עושים עם השמן הזה:
- אם כואבת למישהו מבני המשפחה אחת האוזניים, אחמם מעט מהשמן הזה (ואז עדיף ששמן הנשא יהיה שמן זית, כזה שנמצא על השיש), אטבול פיסת צמר גפן ואשים בעדינות באוזן הכואבת. אפשר ומומלץ להניח את כף היד על האוזן אחר כך לכמה דקות. זה מרגיע מאוד, וגם מחמם את השמן בתוך האוזן ומזרז את הריפוי.
- במקביל, אחרי הצמר גפן באוזן, או במקומו למי שלא רוצה, ממש מומלץ ועוזר לעשות עיסוי ממעל לאוזן, סביב לה עד למטה, עד לסנטר. וכך שוב, בעדינות ממש. כל האזור הזה שמאחורי האוזן עד למטה. השמן עובד פנימה, מחטא ומעודד ריפוי והעיסוי מזרים את מה שנתקע שם וצריך לצאת. זה גם נעים ומרגיע.
- לטיפול בעקיצות מגרדות של יתושים, גירוי ממפגש עם סרפד או כוויות בדרגה לא גבוהה, אפשר בשמחה להשתמש עם שמן הלבנדר המדולל בשמן שקדים. פשוט מורחים כמות נדיבה על העור, ואפשר עוד ועוד לפי הצורך עד לרגיעה. יש את מי שישים טיפת לבנדר ישירות על כוויה, או כמה טיפות בתוך מים קרירים שמניחים בתוכם את האזור עם הכוויה. גם זה עובד.
- אם כואב הראש, או שהסינוסים סתומים, או שהגרון כואב, עיסוי עם שמן נשא ושמן לבנדר עושה פלאים. הוא מרגיע, מעודד ריפוי וממש עוזר.
- לכאב ראש מעסים את הרקות עם השמן המדולל. כדאי להוסיף לו שמן מנטה (אבל אם לא אוהבים מנטה, לבנדר יהיה ממש טוב).
- אם הסינוסים גדושים וכואבים, מורחים את השמן על הפנים וטופחים על האזורים הסתומים עם האצבעות כדי לשחרר את החלקים התקועים. אם הגרון כואב, מעסים את הצוואר מבחוץ מלמעלה למטה. כדאי אחרי זה לשים צעיף או מטפחת סביב הצוואר לכמה זמן כדי לחמם את השמן, זה יעבוד יותר טוב. טוב לשלב איתו שמן עץ התה לצורך הטיפולים האלה, הצמד יחטא ויעודד ריפוי טוב יותר מאשר שמן לבנדר לבד (אבל אם יש לכם רק לבנדר, אל תוותרו, תעשו רק עם לבנדר).
- להרגעה עמוקה אפשר לנדף שמן לבנדר בחלל החדר במבער, או להריח שמן לבנדר שטופטף על דש של בגד או על מפית בד. זה ממש נעים ועוזר.
- אם בדיוק חזרנו עם הילדים מנסיעה ארוכה, טיפה של לבנדר על הכרית או על דש הבגד יעזרו להירגעות לפני השינה.
- אחרי טיסה או בחזרה ממסע רגלי או מסע אופניים, אפשר לעסות כפות רגליים עייפות וכואבות עם שמן לבנדר מדולל בשמן שקדים או עם כמה טיפות שמן לבנדר על בד לח. עיסוי כזה הוא מרענן ומרגיע כמעט מיד.
- אני כזו שפחות אוהבת קרם פנים, אז מה שאני עושה הרבה פעמים בבוקר אחרי שאני שוטפת פנים, זה למרוח שמן שקדים עם שמן לבנדר (מאותו בקבוקון בשלוף שיש לי) על הפנים. ההרגשה נעימה נעימה, קלילה ומרעננת ממש. יש לנו שמן אתרי לבנדר בולגרי, שגדל בגובה רב והוא באיכות מדהימה, מוזמנים ממש לבדוק אותו.
ולסיום מתכון. המתכון הוא עבור הכנה של בקבוקון שמן שקדים עם שמן לבנדר שיהיה לכם בשלוף על המדף לכל הדברים הטובים האלה. ממש פשוט.
חומרים:
חצי צנצנת שמן נשא (כמו שמן שקדים אורגני בכבישה קרה. יש לנו אחד כזה מעולה מעולה, אבל אפשר גם לקנות בכל מקום).
נניח 100 מ"ל (כמות שווה לחצי כוס).
1 מ"ל שמן לבנדר לתינוקות וילדים, 2 מ"ל שמן לבנדר לילדים גדולים ומבוגרים.
זה יוצא בין 20 טיפות ל 40 טיפות שמן לבנדר לכמות הזו של שמן השקדים.
אופן ההכנה: סוגרים את הצנצנת ומשקשקים היטב. זהו.
מעבר לכל הדברים שכתבתי למעלה, במריחה על העור, השמן הזה יעזור לדחות יתושים ולהקל על הגירוד שאחרי עקיצה, הוא ישמש כשמן עיסוי נעים נעים לכל מטרה ולכל גיל, הוא ישמש לטיפול בשטפי דם, שריטות, פציעות, חתכים. הוא ישמש להרגיע ידיים יבשות וסדוקות. אפשר לשים טיפה על שורש כף היד ו/או על הצוואר כבושם נעים ומרגיע. מלא מלא דברים.
אפשר להחליף את שמן השקדים בחמאת שיאה כחומר הבסיס. היתרון הוא שזה ייצור מוצר שהוא משחה, ללא נזילות. האפקט הוא אותו אפקט. אם זה מה שאתם עושים, צריך להמיס מעט את חמאת השיאה בסיר כפול כדי ששמן הלבנדר יתערבב בתוכו בצורה שווה. אם זה מעניין, תגידו ואפרט לכם איך עושים את זה.
* חשוב חשוב (מדי פעם אני נזכרת לציין את הדבר החשוב הזה). אני כותבת מנסיוני האישי. כאשה. כאמא. כאדם פשוט. כמי שהתרופות הכמעט יחידות בבית שלה הם שמנים אתריים. אין כאן משום הוראה לעשות כך, או הבנה שזו הדרך היחידה הנכונה, אלא רצון פשוט לשתף אתכם בעולם המופלא הזה של שמנים אתריים. כמובן שבכל מקרה שבו צריך לגשת לרופא, זה יהיה הדבר הנכון לעשות, ואין ההמלצה שלי באה במקום פעולה זו.
קישור לשמן שקדים אורגני בכבישה קרה אם תרצו לקרוא עליו.
זהו בינתיים. אשמח ממש אם תרצו לשתף בדברים שאתם עושים עם שמן לבנדר. אני יודעת שמלא משתמשים בו, ובטח מלא דברים שלא כתבתי כאן ושיכולים להועיל אחד לשני.
להתראות בינתיים ובריאות שלמה! מיכל.
