fb
דף הבית Understanding Ingredients

מה יש במוצר הזה? – הכלים אצלכם

כבר כמה זמן שאנחנו מסתובבים סביב הנקודה – ולא ידענו אם נכון לצלול פנימה. כתבנו כבר כמה פעמים כתבות על איך יודעים יותר על מה באמת יש בתוך מוצרי הקוסמטיקה הטבעית שלנו. זה נושא כל כך חשוב, ויש בו כל כך הרבה בלבול צרכני כללי – שאנחנו ממש רוצים לעזור עם הידע שצברנו בתחום.

אבל, וזה אבל גדול: זה נושא מאוד טכני, ששקוע עמוק-עמוק בכימיה תעשייתית של חומרי גלם. מה נגיד? הנושא לא מעניין, לא קל, וממש לא מצטלם טוב. לכן תמיד חששנו להיכנס לעובי הקורה הכימית ונשארנו עם טיפים כלליים וקלים יותר לעיכול.

עכשיו מגיע עוד אבל גדול – תמיד קיבלנו תגובות שרצו עוד מידע, להבין יותר לעומק, לקבל כלים יותר חזקים. ולכן החלטנו בכל זאת לנסות לגעת בנושא. מקווים שיהיה מועיל ומעז יצא מתוק.

תווית – נקודת ההתחלה

תקנת ה- INCI (International Nomenclature of Cosmetic Ingredients) מחייבת יצרנים לפרט את כל המרכיבים של מוצר על פי שמות סטנדרטיים, מוסכמים בין לאומית. המוצרים יהיו תמיד רשומים בסדר יורד, לפי אחוז החומר במוצר. לדוגמא – מוצר שעשוי מ-40% מים, 32% חמאת שיאה ו-28% SLS יהיה רשום ככה: Aqua, Butyrospermum Parkii (Shea Butter), Sodium Lauryl Sulfate.

מהתוויות אי אפשר לדעת את האחוזים של כל חומר, אבל אפשר לקבל תמונה. בהמשך נדבר על איך אפשר לקבל תמונה יותר ברורה, אבל לא נסבך את הדברים על ההתחלה. אז מה באמת אומרים כל השמות האלה על התווית?

מי ששוחה בחומר קורא תוויות של מוצרי קוסמטיקה כמו רשימת מכולת. אבל עד אז – יש לכם את גוגל. כן, עם גוגל מגיעים למידע מפורט – לרוב מפורט הרבה יותר מידי – על כל חומר שתוכלו לדמיין.

יש פה כמה חסרונות –

  • זה באנגלית. (גוגל Translate יכול להקל, אבל התרגום די צולע)
  • המידע לרוב משובץ בהמון מושגים טכניים-כימיים חסרי פשר.
  • הוא חלקי, לעיתים סובייקטיבי ולא אמין.

אבל אם מנמיכים את רף הציפיות, אז המטרה הופכת לאפשרית. המטרה שלנו היא להבין אם המוצר מורכב באמת מחומרים טבעיים, באיזה אחוזים פחות או יותר והאם המוצרים שיש בו בטוחים.

אין מה לעשות, צריך לחפש כל חומר בנפרד ולנסות לעמוד על טבעו. השאיפה צריכה לקבל תמונה כללית של מהות החומר, האם הוא באמת טבעי והאם הוא בטוח. אל תנסו לשקוע לתוך הכימיה וסטטיסטיקות המחקרים והדעות – אפשר בקלות לטבוע שם ולהתייאש מכל ניסיון להבין את הנושא. בכל מקרה, הבנה כללית על מהות חומר הגלם בהחלט אפשר להשיג ברוב המקרים.

התהליך הוא פשוט להריץ חיפוש על השם ב- INCI של כל חומר לא ברור בתוויות כדי להבין מה הוא. רצוי לא לחפש מושגים כלליים, כגון SLS, כי התוצאה תהיה המון מאמרים כלליים-פופוליסטים. בדוגמא שלנו, חיפוש אחר Sodium Lauryl Sulfate, יניב תוצאות הרבה יותר מעמיקות.

ארגז הכלים הקבוע

יש כמה אתרים שעולים באופן קבוע בחיפושים של שמות חומרי גלם בגוגל שהם הכלים הטובים ביותר שלכם:

  1. ויקיפדיה – אם החומר נפוץ יחסית הוא יעלה בויקיפדיה בתוצאות הראשונות. לרוב המידע שם נכתב על ידי כימאים והוא מאוד מאיים. מה שכן, תוכלו להבין שם באופן כללי, בין המושגים הכימיים, כל מיני עובדות – הם זה חומר טבעי או סינטטי? ממה הוא מופק? למה הוא משמש?
  2. EWG – Environmental Working Group. מפעילים שירות מידע על חומרי גלם שנקרא Skin Deep. המאגר שלהם מאוד מקיף ומכסה המון חומרי גלם. לעומת זאת, הרבה פעמים המידע שם מאוד חלקי, ולא מבוסס. אין פירוט בטקסט הגיוני שמסכם את המידע שאנחנו מחפשים. מה שכן, יש להם דירוג מ-1-10 של רמת הסיכון של המוצר, שהוא סוג של סטנדרט בתעשייה. העמוד באתר שלהם מראה בצד שמאל למה תוצאת דירוג של רמת הסכנה של המוצר, מ- 0 עד 10. זה מאוד סובייקטיבי, אז לא להתייחס לזה כאל עובדה שאין עליה עוררין. חשוב לשים לב למה שמופיע מיד מתחת לדירוג – רמת המידע הקיימת על החומר, זה משפיע על אמינות הדירוג. מצד ימין יש פירוט של רמות הסכנה של החומר לפי נושאים – כללי, סרטן, התפתחות ופוריות, אלרגיות, ומגבלות שימוש. גם, לקחת כמידע כללי. מתחת לזה יש סיכום מילולי של הסכנות שיתכן וקיימות בחומר. לרוב המחקרים המצויינים למטה יותר לא כדאי להתייחס – לרוב מדובר בהשערות או בדיקות שנערכו ולא תמיד ברור מה היו התוצאות.
  3. Goodguide – אתר שעושה עבודה די דומה ל- EWG. אנחנו משתמשים בו בתור "דעה שנייה" והשלמת התמונה של מה שהופיע ב-EWG, שלרוב הוא לא מספיק מפורט.
  4. Wisegeek.com – אתר שמנסה להנגיש מידע בצורה ידידותית מהאתר הקודמים, אבל הוא דורש קצת יותר עיון. לרוב יסבירו לכם שם את "התמונה הגדולה" בטקסט יחסית נוח לעיכול.
  5. אתרים קטנים יותר בנושא חומרי גלם וצרכנות לפעמים מכילים דפים מאוד מעניינים ויותר מפורטים. הם עולים בתוצאות הראשונות לפעמים, תלוי בחומר. יש כאלה שעשו עבודה יותר טובה מהאתרים הגדולים, ושווה לסרוק את העמוד הראשון של גוגל לראות מה עולה. מצד שני – צריך לקחת את המידע בערבון מוגבל יותר ולהבין שלא תמיד יש מישהו באמת סמכותי מאחוריהם.

להציץ לתעשייה

לרוב, בין האתרים שמגישים מידע לציבור, יהיו גם אתרים שנועדו לתעשייה – יצרנים ומשווקים של החומר. שם אפשר ללמוד כל מיני דברים מאוד מעניינים – בעיקר מה האחוזים שנהוג ומותר להשתמש בחומר ולמה הוא משמש. נפרט עוד על זה בהמשך. באתרים האלה תוכלו לאתר את ה-"עובדות מהשטח" על החומר. לרוב – הפרטים שם קצת יותר מידי מפורטים לעניינו.

שיעורי בית

לפני שנמשיך לשלב הבא (בחלק ב' של המדריך), רצוי מאוד לתרגל את המידע שקיבלתם כאן "על רטוב". קחו את השמפו, את המרכך או הדאודורנט שלכם והריצו חיפושים על החומרים ברשימת המרכיבים. מה דעתכם? מה אומרות העובדות? או לחילופין, נסו להגיע לדעה מבוססת על החומרים הבאים. האם הם טבעיים? למה הם משמשים? באיזה סוגי מוצרים? האם לדעתכם הם בטוחים לשימוש בקוסמטיקה?

  • cocamidopropyl betaine
  • COCAMIDE DEA
  • LINALOOL

רוצים לשאול או לדון על מה שמצאתם ועל תהליך החיפוש? נשמח לדבר על זה בעמוד הפייסבוק: www.facebook.com/MichalSabonTivee

עגלת הקניות סגורה בשבת

סליחה על חוסר הנוחות – אתם מאוד מוזמנים לחזור אלינו במוצאי שבת.

חזרה לדף