fb
דף הבית Sun Screen

המדריך המקוצר לקרם הגנה

UV – לא כיף בכלל

פינת המדע: קרם הגנה טוב אמור להגן עלינו מפני קרינת UV שהיא קרינה מהשמש, המסוגלת לגרום נזקים לאורגניזמים חיים.

קיימים שלושה סוגים של קרינת UV:

קרינת – UVA קרינה זו גורמת לשיזוף, לקמטים והזדקנות של העור, ולמחלת סרטן העור.
קרינת UVB – קרינה זו מזיקה לעור יותר מקרינת UVA, וגורמת יותר לכוויות עור מהשמש ולמחלת סרטן העור.
קרינת UVC – קרינה זו מסוכנת מאוד, הרבה יותר מקרינת UVB. אבל למזלנו היא אינה מגיעה לפני כדור הארץ ונספגת באטמוספרה (לפחות כל עוד היא עדיין פה), ולכן אין צורך להתגונן מפני קרינה זו.

בוחן פתע – מי יודע מה "SPF" באמת אומר?

פקטור ההגנה מפני קרני UV אשר באנגלית נקרא "UPF" שהם ראשי תיבות של – Ultra Violet Protection Factor . הוא פקטור שמטרתו להצביע על מידת קרינת הUV אשר נחסמת ע"י חומר מסוים. לדוגמא, חומר מסוים בעל UPF של 20 יאפשר רק ל 1/20 מקרינת ה UV לחדור דרכו. זאת אומרת שהוא יקטין את החשיפה לקרינת ה UV בפקטור 20, או במילים אחרות יחסום 95% מקרינת הUV.

מוכר הרבה יותר הוא פקטור ההגנה מפני השמש, אשר באנגלית נקרא "SPF" שהם ראשי תיבות של – .Sun Protection Factor מטרתו להצביע על מידת סינון הקרינה, וגם על משך הזמן האפקטיבי שבו פועל הסינון. לדוגמא, מסנן קרינה בעל SPF של 50 יאפשר לאדם להישאר חשוף לשמש זמן הגבוה פי 50 מהזמן שבו ייקח לעור להשתזף או להישרף ללא מסנן קרינה. במילים אחרות, אם העור שלך נשרף תוך 10 דקות, אז SPF של 50 יגן עליך משריפת העור במשך 500 דקות.

רגיש, ספונטני ובעל חוש הומור – מה עושה קרם הגנה לטוב?

בניגוד לבן זוג, הדרישות מקרם הגנה די מוגדרות ופשוטות. אם כי, בדומה לבן זוג, לא קלות ליישום.
ואלו הן:

א) לסנן קרינה מסוג UVA וUVB.
ב) להישאר על העור לאורך זמן, גם בתנאים של זיעה, רטיבות, שפשוף הפנים והגוף. את זה לא פשוט לעשות בתנאים של ים, בריכה וספורט – ולכן הקרם חייב להיות בעל כושר חדירה מאוד רציני לעור. אחרת, הרבה ממנו יורד מהעור והקרם לא אפקטיבי.
ג) קרם ההגנה צריך לקיים זמן תפוגה סביר ולשמור על איכות תכונותיו, גם בתנאי קרינת שמש ישירה, חום ולחות. זה מחייב שהקרם ההגנה יכיל משמרים יותר חזקים מקרם רגיל.
ד) לשמש כקרם קוסמטי לכל דבר, הנמרח על העור, מעניק לחות, נראה ומריח טוב.

איך מסננים קרינה? מישהו?

המרכיב החשוב ביותר בקרם הגנה שלך הוא מסנן הקרינה; מסנני קרינה עובדים בשתי דרכים עיקריות. הראשונה היא לפעול כמראות קטנות, לפזר ולהחזיר את הקרינה חזרה החוצה מהגוף. השנייה היא לספוג את הקרינה ולהפוך אותה לאנרגיית חום לא מזיקה. להלן רשימת מסנני הקרינה נפוצים לדוגמא:

טיטניום/אבץ (zinc) דיאוקסיד – מסנן קרינה מסוג ה-"מראות הקטנות" (מחזיר קרינה) בצורת אבקה לבנה, נותן הגנה בעיקר כנגדUVB אך גם כנגד .UVAנספג בעור ואז מפזר ומחזיר את הקרינה המזיקה לפני שהיא פוגעת בתאי הגוף. החומר מעניק אחוז הגנה גבוה, אך חסרונו בכך שהוא יוצר מעטה לבן שנספג לאט מאוד, אם בכלל, ותחושה "כבדה" על העור.

על מנת לשפר את איטיות הספיגה והמראה הלבן על העור, חברות קוסמטיקה פיתחו טכניקה של עיבוד החומר לגודל חלקיקים קטן מאוד (רמה ננומטרית) – החלקיקים הקטנטנים נספגים בדרמיס היטב והספיגה של הקרם משתפרת מאוד. הבעיה עם זה היא שעדיין לא ברור מה ההשפעה של החומר כשהוא חודר למחזור הדם ולאברים הפנימיים – עדיין אין מחקרים חד-משמעיים בנושא. כאמור, כל קרם הגנה תעשייתי מכיל חומרים מאוד חזקים שמחדירים אותו, על כל מה שהוא מכיל, לעור.

(Ethylhexyl Methoxycinnamate) – תרכובת כימית בצורת נוזל לא מסיס מים. החומר הזה יודע לספוג את קרינת ה-UV, לקלוט אותה ולהתמיר (לשנות) אותה לאנרגיית חום לא מזיקה. זהו המסנן קרינה הפופולארי ביותר כנגד UVB . החומר הזה עשוי לגרום לגירויי עור ותגובות אלרגיות. כמו כן, הוא חודר היטב לעור ואף עשוי להגיע למערכת הדם.

Ethylhexyl Salicylate: החומר יחסית בטוח לשימוש על העור מבחינת גירויי עור, אבל הבעיה היא שהוא בעל עוצמת הגנה בינונית ולכן נהוג לשלבו ביחד עם מסננים אחרים.

משמרים קשוחים

כל מוצר קוסמטי שמכיל מים זקוק למשמר וקרם הגנה מהשמש אינו יוצא מהכלל. להפך, קרם ההגנה צריך להיות מסוגל לעמוד בחשיפה לחום ושמש ישירה לאורך זמן. התנאים האלה הם גן העדן של החיידקים והסיוט של הפורמולטור (מעצב הפורמולה). לכן, קרם הגנה זקוק למשמר עוצמתי במיוחד.

רוב רובם המוחלט של קרמי ההגנה שנמצאים היום בשוק מכילים איזשהו משמר סינטטי חזק בכמות גדולה יחסית. יש המסוכנים יותר ויש פחות. המשמרים המזיקים ביותר שרצוי להימנע מהם הם פורמלדהיד (Formaldehyde) , המשמר Triclosan , והמשמרים מקבוצת Parabens כגון: Paraben, Butyl paraben, Methyl paraben .

הבעיה האמיתית – חדירה מסוכנת לעור

אולם הכימיקלים המשמרים של קרם ההגנה הם לא הצרה הגדולה ביותר בקרם הגנה מהשמש. כמו שהסברנו קודם, חומרי סינון הקרינה הם חומרים "כבדים" שלא נספגים היטב בעור. וחוץ מזה, כדי שקרם ההגנה לא יישטף מהעור, הוא חייב לחדור מהר וחזק לעור.

אז ברוב המקרים זה קורה בגלל שקרם ההגנה שלך מכיל את הכימיקל אוקסיבנזון (OXYBENZONE) או דומה לו מבחינה פונקציונלית. על פי מחקרים הוא חשוד כגורם תגובות אלרגיות ומוטנטיות בעור. כימיקל זה גורם לקרם ההגנה, על כל מרכיביו – כולל המשמרים וכל הכימיקלים הסינטטיים, להיספג בעור, ועל הדרך הוא גם נספג בעצמו בצורה מאסיבית. על פי מחקר של המכון למחלות בארה"ב (Center for Disease Control and Prevention) הוא מזהם את הגוף של כ-97% מהאמריקאים (יכול להיות שעוד עשור כל האמריקאים יהיו מוטאנטים? מחשבה מפחידה). כימיקל זה נמצא ב-כאלף מוצרים להגנה מפני השמש הנמצאים כיום בשוק האמריקאי.

האם יש מענה טבעי לקרם הגנה?

בשוק קיימים מגוון מצומצם של קרמים טבעיים – עד טבעיים לכאורה – להגנה מפני השמש. יש שתי גישות – א. לקחת קרם הגנה סטנדרטי, להוסיף לו כמה חומרי גלם צמחיים לקישוט ולמתג אותו כטבעי. למעשה אין הבדל מהותי בינו לבין קרם הגנה כימי אחר.

ב. הגישה השנייה, היא כזו: לבדוק אצל היצרנים הרגילים/ספקים אם יש חומר סינון יחסית לא מזיק (וזה דווקא קיים). אח"כ מכניסים אותו ע"פ המלצת היצרן באחוז הסביר לקרם בסיס טבעי כלשהו. וזהו – יש קרם הגנה! מזל טוב!

למשל, היינו יכולים לשים 20% אבץ מחומצן ((zinc oxide בקרם פנים הרגיל שלנו ולקרוא לו קרם הגנה לשמש. האם באמת הגענו ל-SPF האמיתי שהיצרן אומר שיהיה? האם קורה שהקרם לא נספג מספיק טוב, נשטף מהעור מהר, והלקוחות שלנו נשארים למעשה עם הגנה פחותה בהרבה מה-SPF שהצהרנו?

וגם אם כן נגרום לקרם להיספג, מה הדרך הבריאה לעשות זאת? האם קרם ההגנה באמת בטוח לחלוטין, על כל מרכיביו, להחדרה מכאנית לעור? ואם נשים את המשמרים הצמחיים הנפלאים שלנו, כמו בקרם הרגיל – האם הם באמת יעמדו למבחן השמש והחום שקרם הגנה צריך לעמוד בו?

ממה שראינו בשוק הטבעי – לא ראינו ששאלות כבדות משקל אלו נענו בצורה נאותה. האחריות פה כבדה מאוד – המשמעות של חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מספקת היא לא פחות חמורה מהסכנה הבריאותית הטמונה במחלות עור קשות ביותר.

לכן, עד היום לא עשינו קרם הגנה. לאור הדרישה הנרחבת שעלתה מהניוזלטר הקודם, אנחנו שוקלים לקחת על עצמנו את פרויקט הפיתוח הזה לקראת הקיץ הבא. כולל כל מבחני הבטיחות הקליניים המדוקדקים ובדיקות המעבדה שמשרד הבריאות – ויותר מזה – היושר, מחייבים.

לסיכום

כפי שאתם בוודאי כבר מבינים צפויה לנו לא מעט עבודה ביצרת הקרם הכול כך מבוקש וכל כך נחוץ הזה. רובנו שופכים על עורנו כמויות עצומות של קרם הגנה במהלך הקיץ ללא שום מודעות לסכנות שאנו חושפים את גופנו אליהם.

כנראה שלקיץ הזה כבר לא נספיק ליצור את הקרם הגנה המושלם הזה שאנחנו חולמים עליו אבל אולי בקיץ הבא נוכל כבר כולנו להתגונן מפני קרני השמש באופן טבעי מזין ומפנק. בינתיים, להלן כמה פעולות חשובות וטבעיות שניתן לבצע על מנת להתגונן בצורה טובה מפני קרני השמש:

– מומלץ ללבוש כובע רחב. פעולה זו תקטין את החשיפה לקרני ה UV ב 50% לפחות.
– השתמש/י במשקפי שמש המספקות הגנה מלאה מפני קרני השמש UV
– יש לדאוג שקיימת הגנה מפני קרני השמש UV בעדשה בה אתם משתמשים גם אם מדובר בעדשות של משקפי ראייה. הטכנולוגיה של היום מאפשרת לשלב הגנות בפני קרני UV בכל סוגי העדשות כולל עדשות ראייה מבלי לפגוע באיכות הראייה.
– הקפד/י לא לשהות בשמש לארוך זמן, ובפרט לא בשעות המסוכנות (10:00-16:00) שבהן עוצמת הקרינה היא מרבית.

וכמובן לשתות מלא מלא מלא מים.

שיהיה קיץ שמח ובטוח נטול כוויות ומכות שמש.