היי, אני רוצה רגע לדבר על רגישות דווקא בעולם המוצרים הטבעיים.
עולם הטיפוח הטבעי מלא בהבטחות של בריאות, ניקיון, טוהר… אבל מה עושים כשדווקא מוצרים טבעיים גורמים לגירוי בעור? זה נשמע מבלבל, אבל זו תופעה מוכרת (אם כי, לא מאוד נפוצה) – וחשוב להבין למה זה קורה, ואיך אפשר להתמודד.
טבעי = בטוח? לא תמיד.
ההיגיון הפשוט אומר: אם בחרתי במוצר טבעי, בלי חומרים סינתטיים או כימיקלים מזיקים, בוודאי שהוא לא יכול להזיק.אבל לפעמים, דווקא המוצרים שהכי רצינו להאמין בהם – מעוררים תגובה לא צפויה: אדמומיות, גירוי, פריחה.
אז יש פה מיתוס שאני צריכה, לצערי, לנפץ. האמת היא שיש אבסורד קצת אירוני בטבע: הגוף מגיב בתגובות אלרגיות דווקא לחומרים טבעיים, ולא לכימיקלים סינתטיים. זה חוק טבע, ועד כמה שאני לא אוהבת אותו, זו המציאות.
למה זה קורה?
תגובה אלרגית היא סוג שאזעקת שווא, כשהגוף מזהה מולקולות חיצוניות בתור סכנה ומגיב בהיסטריה לא פרופורציונלית. העניין הוא, שהגוף מזהה רק מולקולות טבעיות, בניגוד לכימיקלים ומוצרי נפט שהוא פשוט לא מזהה ואין טריגר של תגובה אלרגית. והנה, דווקא האלרגיות הקשות ביותר הן רק לחומרים טבעיים לגמרי – תחשבי על תגובה לאגוזים, גלוטן, חלב, פול, אלרגיה לפריחה באביב.
לכן, בהחלט תיתכן תגובה למוצר טבעי, יותר מאשר למוצר סינטטי. זה לא אומר שמשהו מקולקל בו או שהפורמולה לא מאוזנת ובטוחה. אלא שאצל אדם מסוים התגלתה רגישות, והגוף מגיב בגלל זיהוי שווא של החומר.
אז למה אני עדיין מאמינה ובוחרת בטבעי?
כי העובדה שהגוף מגיב למשהו, לא בהכרח אומרת שהוא מסוכן. וגם ההפך – העובדה שאין תגובה מיידית, לא אומרת שמשהו בהכרח בטוח.
יש חומרים סינתטיים, גם כאלה שהוגדרו בעבר כבטוחים לחלוטין, שהתגלה עם השנים שהם מצטברים בגוף, חודרים למחזור הדם, משבשים את המערכת ההורמונלית ועוד.. ואנחנו לא מרגישים את זה כי הגוף לא מזהה אותם. הם לא טבעיים לו, ולכן אין אזעקה.
מצד שני, כשאני משתמשת במוצר טבעי, והעור מגיב, זה לפעמים סימן שהגוף כן מזהה. הוא פשוט מאותת לי שמשהו מסוים לא מתאים לו. וזה טוב! כי זה מאפשר לי לבחור מחדש, לדייק, להקשיב.
אז נכון, לא כל מה שטבעי מתאים לכולם, אבל לפחות אני יודעת מה שמתי על הגוף שלי, ושהוא יודע איך להתמודד עם זה.
זו מערכת יחסים של שקיפות. ולכן אני תמיד מעדיפה מוצרים טבעיים, גם אם זה אומר לבדוק, לנסות, ולהחליף לפעמים.
***חשוב לציין שבכל מקרה, גם בטבעי אנחנו מדברים על חלקי אחוז של המשתמשים, משהו נדיר מאוד מאוד ברוב המוצרים. יש הרבה מוצרים שיש רגישות אחת ל-5000 ואפילו פחות.
הדוגמא הכי קלאסית: רגישות לדאודורנט
אחד התחומים שבהם רגישויות באות לידי ביטוי בצורה מובהקת הוא עולם הדאודורנטים הטבעיים. למה? העור בבית השחי דק, רגיש, והוא נמצא בתנאים של חיכוך תמידי ולחות.
הכי בולט הוא דאודורנט סודה לשתייה הותיק שלנו. במקרה שלו אחוז הרגישות קרוב יותר ל-5 אחוזים, ועדיין הוא אחד המוצרים הכי פופולריים שלנו והרבה מהשוק הטבעי חיקה אותו במהלך השנים.
הרגישות הנפוצה היא לסודה לשתייה ובמקרים אחרים לשמנים האתריים.
הרגישות לסודה לשתייה יכולה להתפתח מהשימוש הראשון, ולפעמים… רק אחרי חודשים של שימוש יומיומי.
אז למה הוא כל כך פופולרי? כי למי שלא רגישה, וזה הרוב המוחלט, הוא דאודורנט מושלם, טבעי וללא רעלים, שעושה עבודה מאוד מאוד משכנעת ועוצמתית.
איך מתמודדים עם רגישות למוצר טבעי?
בשימוש הראשון מורחים קודם על אזור קטן ומחכים יום או יום.
כדאי לא להתחיל עם מוצר חדש על הפנים או באזורים גלויים, ככה שאם תתפתח אדמומיות, זה יהיה פחות גרוע. הרבה פעמים זה לא כואב, זה רק נראה לא טוב.
מפסיקים להשתמש אם מגלים שהמוצר גורם לגירוי בעור.
אפשר למרוח אלוורה, או תכשיר להרגעת העור כדי לתת מענה ראשוני.
ובעיקר – מקשיבים לגוף.
איזה פתרונות יש לעור רגיש?
אנחנו מאמינות בטבע. אבל גם מאמינות באיזון, ובהתאמה אישית. המטרה שלנו בסוף, היא לאפשר לכולם להנות ממוצרים טבעיים. אבל, כשמדובר בדאודורנטים טבעיים למשל, אין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם. ובמקרה כזה, חשוב לנו לפחות לפתח כמה אפשרויות. לכן גם פיתחנו גרסה של דאודורנט ייעודית לעור רגיש יותר – דאודורנט אבץ ללא סודה לשתייה, ללא שמנים אתריים וללא ניחוח בכלל. פורמולה נקייה, עדינה, אך אפקטיבית – שמבוססת על Zinc Oxide, חמאת שיאה, חמאת קוקוס, שמן שקדים מתוקים ורכיב פעיל טבעי לנטרול ריחות (Triethyl Citrate).
האם זה אומר שהוא מתאים בהכרח לכולם? לא, יכול להיות שיש סביבנו גם כאלה שרגישים לאבץ.
חשוב לי שתדעו, שיש כל מיני אפשרויות. וגם אם אחד לא התאים, אל תוותרו – בסוף מוצאים את האחד הנכון והמדויק בשבילך.
לסיכום, רגישות למוצר טבעי לא אומרת שהמוצר מזיק, היא רק תזכורת להקשיב לגוף. לבדוק. לדייק.
ולבחור מתוך מודעות ולא בלית ברירה.
כאן לכל התייעצות, מיכל.