הקשר בין סבון טבעי, קרם ברולה, ושני טון לבנדר
קיים קשר נסתר בין סבון טבעי, איכותי ואוכל טוב.
כמו קרם ברולה חם במסעדת יוקרה, סבון איכות מפנק יודע לעורר את החושים בתחושות מענגות – קרמיות עשירה ומזינה, ניחוחות מפקחי לב ומקפיצי חושים, ומעבר לכל הנאה גדולה שמגיעים לכפית או למקלחת הראשונה.
לכן, זה לא מפתיע שהתחושה כשעומדים מול מבחר מפתה של סבונים טבעיים איכותיים ומול ויטרינה של קונדיטוריה מוקפדת ומוצלחת היא כמעט זהה. פשוט עומדים נפעמים ואי אפשר להחליט עם מה להתחיל. רוצים לטעום ממש יותר מהכול, וממש לא פשוט להחליט על מה אפשר לוותר, כי, מה לעשות, לרוקן את החנות אי אפשר…
הכנת סבון טבעי בבית – פרויקט בסדר גודל קינוחי
אם נמשיך לזרום עם קו המחשבה הזה, אז לא מפליא שתהליך הכנת סבון טבעי בבית דומה מאוד להחלטה, מהסוג שקופצות על רובנו מדי פעם, להשתגע וללכת על “פרוייקט” קינוחי יוצא דופן מאחד מספרי הבישול הנוצצים שבדרך כלל בעיקר מפארים את המדף. יום אחד מיוחד, פשוט מחליטים ללכת עם הלב, נגד כל ההגיון והשכל הישר, ולהכין את ה-“מרקיז” ארבע סוגי שוקולד עם קרם אגוזי לוז ואגסים ביין קינוח לבן, שכבר שנה קורץ לכל המשפחה מהתמונה הזו שפרוסה על שני עמודים בשער הקינוחים.
זה אותו סיפור בדיוק עם הכנת סבון ביתי.
המדריך הזה נכתב על מנת ללוות, ללמד ולעודד אתכם, משלב החלום ועד ההתפעלות מהסבון הטבעי המוכן
תהליך הכנת סבון ביתי טבעי, היכרות כללית
תהליך הכנה של סבון טבעי, אחרי שמתנסים בו כמה פעמים הוא בעצם פשוט מאוד, ובהמשך לתיאוריית הקשר בין סבון לאוכל טוב שהזכרנו במבוא, דומה מאוד להכנה של פודינג.
כשמדברים על סבון חייבים רגע לגעת התהליך הכימי שאנחנו הולכים לבצע פה.
סיבון (sapofinication) הוא תהליך טבעי, די פלאי, שקורה כאשר משלבים שלושה מרכיבים יסודיים:
א. שומן
ב. בסיס (בדרך כלל נעזרים בסודה קאוסטית כבסיס מעולה)
ג. תנועה פיזית של ערבוב וערבול.
כאשר מערבבים את השומן עם הבסיס ומערבלים, נוצרת מסה של סבון טבעי במרקם של “מעדן חלב” או פודינג חם, שאותה יוצקים לתוך תבנית להתקרר ולהתייצב.
לאחר כמה שבועות התהליך הכימי של החיבור בין השומן לבסיס מסתיים לגמרי, ומה שיש לכם בידיים זה סבון נפלא מוכן לשימוש. כמובן שיש עוד הרבה להסביר, אבל זו התמונה הכללית.
זה די פשוט ברגע שמנסים מספר פעמים!
האמת, זה נראה כמו פרויקט מפחיד, והתהליך באמת לוקח זמן. מצד שני, שימו לב שכל שלב מצד עצמו הוא פשוט מאוד, ושזמן העבודה בפועל הוא מועט והעבודה קלה ונעימה. מצד שלישי, ההמתנה היא קצת מבאסת. כשמסיימים את התהליך עצמו, אנחנו צריכים לחכות שהיצירה המופלאה שלנו תעבור תהליך יישון (עוד על הנושא הזה בהמשך).כשמכינים אוכל, בהמשך לאנלוגיה הקודמת, כל מה שמתחשק לעשות זה לטעום.
אני מאמינה שקצת סבל מוסיף הרבה תענוג בחיים, אז סבלנות והתרגשות זה שם המשחק פה 🙂
הכלים הנדרשים להכנת סבון טבעי בבית
למרבה המזל, הכנת סבון היא תהליך שדומה מאוד לבישול ולכן, בשביל מתכון לסבון טבעי, הכלים הנדרשים גם מצויים ברוב המטבחים. הנה מה שתצטרכו:
מערבל מוט/יד/סטיק בלנדר
למי שלא מכיר את השם, מדובר בכלי קטן שמורכב ממנוע ומוט שבתחתיתו להב שמוכנס לתוך הדבר שמערבלים.
זה כלי יקר מפז בהכנת סבון. בעזרתו תהליך הערבול הופך למהיר, נקי ופשוט. אפשרויות אחרות:
בלנדר – עובד יפה ומהר, אבל מלכלך מאוד את המטבח ואפשר לעשות רק כמויות קטנות כל פעם.
מיקסר – מלכלך, כמויות קטנות ולוקח המון זמן לטרייס (יכול להגיע לחצי שעה).
ידני – מלכלך, דורש ערבוב נמרץ ומתמיד במשך כחצי שעה ויותר. לא הכי פרקטי.
משקל מטבח דיגיטלי
חשוב מאוד לשקול את הכמויות במתכון בצורה מדויקת, בייחוד את הסודה קאוסטית. לצורך העניין חייבים משקל מטבח בדיוק של לפחות 10 גרם.
מדחום
יש למדוד את הטמפרטורות של תערובת השמנים ושל תמיסת הסודה (ראו: חלק ד’ – תהליך הכנת סבון באופן כללי) לפני שמאחדים אותם ומתחילים לערבל. לצורך כך צריך מדחום שמגיע לטמפרטורות של 50 מעלות לפחות. בשעת הדחק אפשר לנסות פשוט להרגיש עם היד את הדופן של הכלי עם השמן והכלי עם הסודה כדי לבדוק אם הם פחות או יותר שווים, אבל התוצאות לא לגמרי אמינות.
תבניות
הרבה דברים יכולים להיות תבניות לסבון. בתור תבניות מאולתרות אנחנו ממליצים על תבניות חד פעמיות לאפייה מנייר (לא אלומיניום!) או תבניות סיליקון. צריך לשים לב לשני דברים עיקריים:
א. שהן לא יהיו עשויות מחומר שנהרס במגע עם סבון לא “בשל” (קאוסטי). מדובר בעיקר באלומיניום שיוצר תגובה עם הסבון, ותבניות מנייר פשוט שנרטב ונדבק לסבון או מתפרק לפני שהסבון מתקשה.
ב. שיהיה אפשר לחלץ משם את הסבון לאחר שהוא יתקשה. לכן תבנית שניתן לקרוע או לפרק אידיאלית. כמו כן, תבנית גמישה כמו תבנית סיליקון עובדת יפה. בכל מקרה, התבנית לסבון צריכה להיות עשויה מחומר חלק לחלוטין.
כלים נוספים:
סיר נירוסטה, 3.5-6 ליטר (לא אלומיניום – הוא יהרס ויהרוס!)
עוד סיר נירוסטה, 2-4 ליטר (לא אלומיניום – הוא יהרס ויהרוס!)
מרית פלסטיק (לא גומי!)
כף גדולה מנירוסטה (כף הגשה)
כפפות רב פעמיות רציניות וארוכות (חשוב ומומלץ להשקיע!)
משקפי מגן מהתזות
ניילון נצמד
שמיכה ישנה
חומרי גלם
שמנים
1 קילו – 1000 גר’ – שמן זית (זה יותר מליטר אחד!)
370 גר’ חמאת קוקוס אורגנית
370 גר’ שמן שקדים או קיק או חמאת קקאו (או שילוב שלהם – סה”כ 370 גר’)
תמיסת סודה
240 גר’ סודה קאוסטית (להשיג בחנות חומרי בניין) 520 גר’ מים, רצוי מאוד מינרלים/מזוקקים
שמנים אתריים
35 מל’ שמנים אתריים בהרכב האישי שלכם.
לדוגמה: 30 מל’ לבנדר, 5 מל’ גרניום או 15 מל’ שמן תפוז מתוק, 10 מל’ לימון, 10 מל’ מנטה
המתכון הזה מעולה להרבה שילובים של ריחות. ניתן לבחור שילובים שונים של ניחוחות בהתאם להעדפותיכם ולמה שיש לכם בבית.
עשו זאת בחוכמה, ושלבו ריחות מתאימים. אלה אם כן השמן האתרי שאתם משתמשים בו הוא של צמח עם ריח חלש או חזק מאוד, השתמשו בכמות שצויינה במתכון. אפשר להגדיל ולהקטין את הכמויות עד 30% לפי המצב.
הביצוע – יאללה מתחילים!
1.שמים את המים המזוקקים בסיר הקטן. לובשים את הכפפות ומשקפי המגן, ובזרם איטי וזהיר, תוך כדי ערבוב מתמיד עם כף הנירוסטה, שופכים את הסודה קאוסטית. המים מתחממים מאוד. שימו לב להרחיק את פנים מהסיר בשלב הזה, כי האדים לא נעימים.
2. אחרי שמוסיפים את כל הסודה, נותנים עוד כמה ערבובים זהירים, ומניחים בצד להתקרר. התמיסה מאוד מסוכנת ויש לשים אותה במקום שמור מאוד ולהרחיק ילדים מהאזור בכל השלבים האלה.
3. זהו, נגמר השלב הלא נעים. שמים את שמן הדקל והקוקוס בסיר הגדול וממיסים אותם על אש קטנה. מועכים אותם קצת עם המרית כדי לפרק אותם לגושים קטנים ככל האפשר, אבל אין צורך להשקיע בזה יותר מדי. הרעיון הוא לחמם אותם כמה שפחות, אבל להמיס אותם בשלמות.
4. ברגע שהכול נמס, מכבים את האש. מוסיפים את שמן הזית לסיר הגדול עם השמנים.
5. בזמן שהשמן נמס מכינים את התבניות.
6. מודדים את השמנים האתריים, ושמים אותם בכלי שאפשר למזוג ממנו מהר (לא בקבוקון טפטוף) – תצטרכו להוסיף אותם בבת אחת לסבון.
7. מחכים שתמיסת הסודה תרד לחום של 38-42 מעלות. לא חייבים לדייק בדיוק, אבל רצוי מאוד לקלוע לתחום הזה. אם אין מדחום, אז מניחים את היד על הצד החיצוני של הסיר, וזה צריך להרגיש טיפה יותר חמים מחום היד. לא להכניס בשום אופן את האצבע לתוך תמיסת הסודה!
8. כשתמיסת הסודה בחום הנכון, בודקים את תערובת השמנים, שצריכה להיות גם בחום דומה (38-42 מעלות). אם אחד מהם או שניהם חם מדי, מחכים עוד קצת. אם קר מדי, מחממים טיפה על הגז (החום עולה מהר!) ובודקים שוב.
לפני שנמשיך, הסבר קצר על “טרייס” – זה חשוב לקראת השלבים הבאים
טרייס (Trace) הוא מושג באנגלית שמתאר את השלב בהכנת הסבון כאשר הסבון מוכן למזיגה לתבניות. בתהליך הכנת הסבון מערבבים את השמנים עם הבסיס ואז מערבלים את הכול. בהתחלה זה כמו מרק שמנת מימי, אך ככל שהתהליך מתקדם, העיסה מסמיכה ומתחילה לנטות לכיוון מעדן חלב סמיך.
כשהעיסה מגיעה למרקם שנראה סמיך, לקחים מעט ממנה עם כפית ומזלפים ממנה טיפה חזרה על העיסה. עם הטיפה עומדת מעל פני השטח כמה שניות ואז מאבדת גובה, הגעתם לטרייס והגיע הזמן למזוג את הסבון לתבניות. אם הטיפה צוללת ישר פנימה, דרוש עוד ערבול. מאידך, אם היא יוצרת גבעה קבועה, כדי למהר מאוד להעביר את הסבון לתבנית כי הוא עומד להתקשות לכם בסיר.
אוקי, אפשר להמשיך!
9. כשהשמנים והסודה בחום הנכון, שופכים (בזהירות מרבית) את כל הסודה לתוך הסיר הגדול עם השמנים. מתחילים לערבב עם בלנדר יד .
התערובת הופכת מיד משקופה ללבנבנה, ונראית כמו מרק שמנת דליל. מערבלים רצוף, תוך כדי בחישה איטית עם הבלנדר מוט עצמו. לאחר 2-5 דקות התערובת מתחילה להסמיך בהדרגה. זה נראה כמו מרק סמיך יותר, ואחר כך כמו מרקם מוקרם – זה השלב שצריך להתחיל לשים בו לב.
10.מפסיקים לערבל רגע, ומרימים את הבלנדר מעל הסבון ונותנים לטיפות לטפטף על פני התערובת.
א. אם הטיפה שוקעת מיד, צריך לערבל עוד.
ב. אם הטיפה עומדת על פני הסבון 2-4 שניות ושוקעת בהדרגה – הגעתם לטרייס – מזל טוב! (אם הטיפה נשארת ועומדת על פני הסבון יותר מ-4 שניות, זה כבר הסמיך מדי וחייבים לפעול מהר ולמזוג לתבנית.)
11. כשמגיעים לטרייס, מוסיפים את השמנים האתריים ומערבבים / מערבלים בזריזות עד שהם מתאחדים עם עיסת הסבון. אל תתמהמהו בשלב הזה – כל זה צריך לקרות מהר. אפשר גם להוסיף פרחים מיובשים או כל דבר אחר שתרצו שיהיה בסבון שלכם.
12. מוזגים את הסבון בזהירות לתבנית. שוב פעם חוזרת על מילה חשובה פה, זהירות. הסבון בשלב הזה עדיין לא מוכן, והוא יצרוב מעט אם הוא יבוא במגע עם העור. לא נורא, אבל לא כיף. זה שאתם רואים אותי בלי כפפות זה רק כי עשיתי את זה אלפי פעמים, יודעת לנטרל מצב של צריבה בעור וכי אני שונאת כפפות. אתם- שימו כפפות!
13. מכסים את תבנית המלאה בניילון נצמד.
הפסקה נוספת קצרה, בואו נדבר על יישון סבון.
לאחר שהסבון נמזג לתבניות, הוא מתקשה לאורך כמה שעות. למחרת הוא כבר קשה במידה סבירה, אבל אסור עדיין להשתמש בו. התהליך הכימי של התרכבות השמן והבסיס עוד לא הסתיים במלואו, ועוד יכול להיות בסיס “חופשי” וצורב בסבון. לכן חשוב ליישן את הסבון לפחות שלושה שבועות לפני השימוש הראשון.
14. עוטפים בשמיכה ומניחים להתקשות ולנוח 24 שעות. הסבון עוד מייצר חום פנימי מהתהליך בשעות האלה, וחשוב מאוד לשמור עליו כדי להשלים את התהליך.
15. מחכים שבוע, מוציאים מהתבניות, וחותכים לפרוסות או חתיכות בצורות מעניינות. מניחים בצורה מאווררת על מדף לייבוש לשבועיים נוספים (סה”כ זמן יישון – לפחות שלושה שבועות).
מזל טוב, יש לכם סבון טבעי מדהים משלכם!
אם אתם רוצים השראה לחומרי גלם שאיתם אפשר להשתמש בהכנת סבון, אתם בשמחה יכולים לבקר בקטלוג הסבונים השמחים שלנו –