טיפול טבעי בכינים – מסקנות לא צפויות

 

כינים זה לא נעים.

כילדה עם שיער ארוך אני זוכרת התמודדות של כמה פעמים בשנה עם הדבר הזה, וכאמא לכמה ילדים, ההתמודדות הפעם היא מהצד ההורי. בהתחלה, זה ממש הביך אותי להיווכח שילדים שלי יש כינים. זה הרגיש לי משהו מלוכלך שצריך להתבייש בו. שנים אחר כך אני מבינה שזה פשוט קיים שם ואין מה להתבייש. כדאי להימנע, ובמידת הצורך לטפל. 

יש בהדבקה בכינים שילוב של אי נוחות מעצבנת, קושי רציני לפתור את הבעיה בצורה יעילה, הדבקות מחדש מחברים שלא מטפלים וברקע בושה של תחושת הזנחה הורית פוטנציאלית. 

אז לקראת פתיחת שנת הלימודים (היום הראשון ללימודים הוא בדיוק היום שהרבה מאוד ילדים נדבקים בו), ובעקבות פניות מלקוחות, חיברנו מדריך טבעי להתמודדות עם כינים.

מה קורה שם?

כאן אקצר כי זה מידע שאפשר למצוא בכל מקום ברשת. אין כאן חידושים. כינים הן פוריות מאוד. כינה יכולה להטיל על הראש משהו כמו 7 ביצים ביום. הביצים בוקעות תוך כשבוע, מתבגרות וחוזר חלילה. 

הידבקות בכינים מחייבת מגע פיזי בין שני ראשים. אין לכינים כושר קפיצה ולא רשיון טייס. המקסימום שהן יכולות זה לעבור מראש לראש כשהראשים צמודים.

אוקיי, אז איך מטפלים?

נוהגים לטפל בכינים בשתי דרכים: הקלה והקשה.

הדרך הקשה עד בלתי אפשרית לעיתים, היא סירוק השיער במסרק צפוף מאוד יום-יום. הדרך הקלה היא פשוט הרעלה המונית באמצעות תכשירי הדברה מדוללים.

יש גם את מה שאנחנו מגדירים דרך האמצע השפויה, שננסה לשתף אתכם בה.

מה הבעיה? יש מלא תכשירים טבעיים!

הבעיה היא שמנסיונינו, אין תכשיר כזה שעובד באמת. הרבה מהם מועילים במידה מסוימת, חלקם יכולים להרחיק מעט את ההדבקה הבאה, אבל אין משהו שנותן פתרון בריא ומנצח. היינו מאוד רוצים לנקוב עכשיו בפתרון קסם בריא ויעיל – אבל אנחנו לא מכירים.

מה עם חמאת קוקוס, חומץ, רוזמרין ועוד עשרות הטכניקות הטבעיות שמסתובבות?

לצערנו גם רוב המידע שמסתובב על פתרונות טבעיים הוא או מוגזם או לא נכון.

נעשה סדר, יש כמה גישות טבעיות בסיסיות:

סירוק

למי שיש שיער קצר יחסית, חלק ולא צפוף מידי – סירוק הוא הפתרון הכי יעיל. מה שכן, חשוב להבין שלאחר הדבקה, צריך לסרק יום-יום. הסירוק לא משחרר את כל הביצים, וגם לא תופס את כל הכינים. כך שכל יום מוטלות עוד ביצים ובוקעות עוד ביצים. סירוק יום יומי יקטין את האוכלוסייה בכל סירוק, עד שאפשר להגיע למצב של ראש נקי לגמרי. אבל- זה נורא. אצלי למשל, בתי הבכורה מעולם לא הסכימה שאסרק אותה עם מסרק כינים, ולמען האמת, אף אחד מילדיי. זה כואב, זה תולש, וזה ממש עינוי.

מרכך טבעי, חומץ ושמנים נוזליים כמו שמן זית, שקדים, חוחובה, שומשום וכ"ו עוזרים לגרום לסביבה חלקלקה לכינים ולביצים ומגבירים את אחוזי התפיסה. במקביל, הם מקילים על הסירוק היומיומי הלא-סימפטי.

שומנים שניתן להמיס, ושמתקשים על השיער

הרעיון הוא להציף את השיער בשומן חמים (בדרך כלל קוקוס) מומס ולהמתין. בתיאוריה הוא מתקשה, לוכד את הכינים, ואז מסרקים את השומן המוקשה מהשיער עם כל הכינים הכלואות בתוכו. הבעיה פה היא שמדובר בטרחה מטורפת ולכלוך רציני. השיטה לא לגמרי יעילה, כי חלק מהכינים לא נתפסות. ככה שעדיין צריך לעשות את זה יום יום ואחר כך לסרך את השיער במסרק כינים. מי שניחן במסירות אין קץ – יכול למצוא פה פתרון שאפילו מטפח את השיער. לא מתאים לרוב לשיער ארוך או מתולתל.

מייבש שיער

אנחנו לא אוהבים את השיטה הזו כי היא מזיקה לשיער ולא נעימה בכלל. הרעיון הוא יום-יום להשתמש במייבש שיער כדי לייבש ולהרוג את הכינים בחום גבוה. כדי שזה באמת יעבוד, צריך להגיע לחום בכלל לא נוח בקרקפת ולייבש מאוד מאוד את השיער. שימוש רגיל ונינוח במייבש לא ישיג את התוצאה הרצויה.


טיפול המנע – דחייה באמצעות שמנים אתריים

תוך כדי הטיפול, וגם עם ראש נקי בסביבה עויינת, אפשר לנסות לדחות הדבקה נוספת באמצעות שמנים אתריים – הבולט שבהם הוא הרוזמרין. הרעיון מאחורי הטיפול הוא שהריח החריף של השמנים הנדיפים, שנועדו במקור להגנה על הצמחים מחרקים טפילים, גורם לכינים לבחור ראש אחר להתנפל עליו. השמנים לא קוטלים את הכינים.

כיון שהשמנים נדיפים, צריך לחדש את הטפטוף כל כמה שעות או לפחות פעם פעמיים ביום. . 

אם זה מוסכם על כל ההורים, ובמסגרת גן שבו הגננת מעורבת, ובדרך של כבוד והסכמה, אפשר לטפטף על כל הראשים בגן 2-3 טיפות כל כמה שעות, טיפה מאחורי כל אוזן, על השיער.

שמפו ביתי נגד כינים

אפשר לקחת כל שמפו רגיל שיש לכם בבית, ורגע לפני השימוש, על כף היד, להוסיף 3-4 טיפות של שמן אתרי רוזמרין, וזה יהפוך אותו לשמפו נגד כינים תוצרת בית. זה משהו שאפשר להשתמש בו בקביעות, או רק לעיתים, תלוי בכם. מנסיון שלי, הוא בעיקר טוב למניעה. רוזמרין הוא גם מעולה לחיזוק השיער באופן כללי, גם בלי קשר לכינים. 

חומרים כימיים

מבחינתנו, השמפואים והתכשירים הכימיים הם לא אופציה לגיטימית. הם נוחים מאוד לשימוש ויעילים, אבל הם מכילים חומרי הדברה מאוד לא בריאים. דוגמאות? מלטיון, לינדן או פנוטרין. אלה חומרים שמשמשים בריכוזים גבוהים יותר להדברת מזיקים בחקלאות. לשמחתנו, גם בעיני רוב העולם התכשירים האלו הם כבר לא אופציה והם בדרך להיכחד מהעולם.

ומה עוד?

אז כמו שאמרנו כבר, זאת הנקודה שבה הייתי רוצה להציע תכשיר טבעי מחומר צמחי לחלוטין שהוא גם יעיל באמת. אבל אין לי כזה. וגם אין כזה שאני מכירים בשוק (אם מישהו מכם מכיר, מוזמנים לשתף אותי).

סיליקון

אני יודעת שזה לא נשמע פוליטקלי קורטקט, אבל יש המצאה לא טבעית שאני תומכת בה במקרה הזה. טיפול בסיליקונים. מדובר בתכשירים שמכילים כמעט אך ורק (92-96%) סיליקונים (לרוב דימיטיקון). המנגנון פשוט: הסיליקון מצפה את הכינה בקרום אחיד ואטום. הכינה, באופן מפתיע, לא נחנקת אלא מתפוצצת עקב אי יכולת להפריש נוזלים. 

בהקשר של מוצרי טיפוח, אנחנו מתנגדים לשימוש בסיליקונים. אין שום צורך בהם והם לא באמת עושים טוב לשיער ולקרקפת. האפקט שלהם הוא "אפקט סינדרלה" שבא והולך כלעומת שבא, ומשאיר את השיער במצב פחות טוב כל פעם. אבל בהקשר הזה, עם האלטרנטיבות הבעייתיות – זה הרע במיעוטו. הוא נוח ונעים מאוד לשימוש, לא גורם לטראומות ילדות, יעיל מאוד, והוא לא רעיל כמו חומרי ההדברה. הסיליקון הוא חומר אינרטי ולא מזיק בהגדרה.

זה מתחיל להיות הפתרון המוביל היום, ויש כמה וכמה חברות ומותגים שמייצרות את אותו הרעיון. חפשו את סיליקונים ברכיבים ואת הכיתוב "ללא חומרי הדברה". שימו לב שלא עשו ערבוב של סיליקונים עם חומרים הדברה.

 

בהצלחה!

שלכם,

מיכל.